Saturday, October 08, 2011

Yom Kippur 1973 -2011

Saturday the 6th of October 1973 at 1700 Photograph by Mordo Avrahamov
יום שבת ה6 לאוקטובר 1973 שעה 1700 צילום מורדו אברהמוב

הקיץ הפך לאט לסתיו עם ימים קצרים וחמים. יום שבת אחד ל' ואני התעוררנו מאוחר ובשעת הצהריים הלכנו לכיוון רכס הדיונות הנמצא מעל החוף שלנו. שדות הבוטנים היו חשופים עם הגוונים האדומים כתומים של אדמת החמרה בולטים לאחר הלקט. רוח חזקה נשבה מדרום והרימה לאוויר ענני אבק. איך שצפינו בשדות הייתה הרגשה מאד טעונה באוויר, איזה תחושה של חוסר ודאות. קבוצה של הליקופטרים נחתה במפתיע בשדה ויכולנו לחוש כאילו מאורעות בלתי רגילים  עומדים לקרות. מכוניות בודדות התחלו לנסוע במהירות על כביש החוף הסמוך לשדות. הייה זה אחרי הצהריים של יום הכיפורים השישי לאוקטובר 1973.

The summer had slowly faded into a warm fall.  One Saturday, L. and myself woke up late and around noon went towards the low ridge of sand dunes that is located above the shoreline.  The peanuts fields were bare with their skin of red orange earth showing after the harvest.  Mild to strong fall winds were blowing and were raising dust clouds.  As we were watching, there was a very peculiar atmosphere in the air, a sense of uncertainty, when a group of helicopters made a surprising landing in those fields.  This was very uncommon occurrence and we could feel that some unusual circumstances were developing.  Cars began to streak across the barren freeway.  It was the afternoon of Yom Kippur, the 6th of October 1973.  

. יום הכיפורים הוא בדרך כלל הזדמנות גם לחשוב על אירועי המלחמה ההיא. השנה יש הרגשה כאילו הזכרון מתערער והקצוות החדים שלו נעשים יותר קהים. בתמונה מופיע א.א. ברגע העלייה לאוטובוס שיקח אותו לחזית הדרום. בתור מט"ק עם ניסיון קרבי עשיר ממלחמת ההתשה, אמא שלו יודעת לאן הוא הולך - ואמנם א,א. הייה מפקדו של הטנק השלישי שחצה את התעלה. בשנים האחרונות אני מנסה פעם אחר פעים לראיין אותו על אותם אירועים היסטוריים וטראומטיים שחווה - אך הוא מסרב בעקביות שנה אחר שנה. אני יכול להבין אותו כי אולי גם עבורו הקצוות החדים של הזכרונות נעשים קצת פחות דוקרים ופוצעים ואולי מוטב שכך.

Yom Hakippurim is usually an opportunity to reflect on the events of that war. This year there is a feeling as if our memory is blurring a bit and its sharp edges become blunter. The photograph depicts A.A in the moment of boarding the bus which will take him to the southern front.  As a tank commander with a significant combat experience from the ‘War of Attrition’ of the early seventies, his mother knows where he is going. Indeed, fighting devastating tank battles in the Suez Canal front, A.A was the commander of the third tank that crossed the canal and thus participated in the operation that determined the military outcome of the war. In the last few years I am trying time and again, to interview him regarding the historic events and the traumatic experiences he was a part of – but he refuses consistently year after year. In a way I can understand him, because maybe for him the sharp edges of memory become less sharpen and injuring – maybe it is for the better.  

No comments: